התיק הפלילי נגדך נסגר? זה לא סוף הסיפור!
לצפייה במאמר באתר ynet
מאות אלפי תלונות מוגשות מדי שנה לגורמי אכיפת החוק בישראל. רבות מהן כלל לא מבשילות לכדי כתב אישום ומסתיימות בהודעה לקונית על סגירת התיק. הודעה שכזו, על אף שהיא משמחת למדי, עלולה להתברר כחרב מתהפכת מעל צווארו של אדם אשר כלל אינו מודע למשמעויות המשפטיות והתעסוקתיות העלולות להיגזר בעתיד מסגירת התיק כנגדו.
ככלל, סגירת תיק פלילי על ידי מי מגורמי רשויות האכיפה היא הליך מנהלי גרידא המתבצע מחוץ לכותלי בית המשפט. היא תתבצע על סמך אחת משלוש עילות:
א. העילה הראשונה עניינה סגירת תיק עקב חוסר בראיות מספיקות. החלטה זו תתקבל כאשר ישנן ראיות כנגד החשוד, אולם הן לא מגיעות לרף הגבוה הנדרש במשפט פלילי לצורך הרשעה. במילים אחרות, זהו מצב שבו התובע לא משוכנע שבית המשפט ירשיע את החשוד, ולכן הוא מעדיף שלא להגיש כתב אישום כנגדו.
ב. העילה השנייה היא חוסר עניין לציבור (או בשמה המשטרתי: "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין"). מדובר בעבירות פעוטות כגון סכסוכי שכנים ותלונות הדדיות - שאין בהן הצדקה להתדיינות פלילית יקרה בזמן ובמשאבים. מקרה שכיח לסגירת תיק בעילה זו הוא כאשר חשוד ללא עבר פלילי נתפס מחזיק בסם לשימוש עצמי.
ג. העילה השלישית והאידיאלית ביותר מבחינתו של חשוד לסגירת תיק היא היעדר אשמה. אם הוחלט שהתיק נסגר מחוסר אשמה, פירוש הדבר כי אין ספק בדבר חפותו של החשוד. במצב דברים שכזה, התיק נמחק כליל מרישומי המשטרה וזכרו לא יעלה בשום מקום ובפני אף גורם.
אם בעקבות סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה יכול החשוד לראות עצמו כאילו לא הוגשה נגדו תלונה מעולם, הרי שסגירת תיק בגין שתי העילות הראשונות מותירה כתם צדדי ונסתר ברישומי החשוד, העלול להפוך לגלוי ומכוער בדיוק בזמן הלא נכון.
בחוק מנויים שורה ארוכה של גופים ביטחוניים וממשלתיים, אשר להם הגישה לרישומיו המשטרתיים של כל אדם, גם ללא צורך בהסכמתו או ידיעתו. בקשה לרישיון נשיאת נשק, בקשה לרישיון ניהול תיקי השקעות, אשרות והיתרים מטעם משרדי הממשלה – כל אלה ועוד ייבחנו בין היתר, על פי רישומיו המשטרתיים של המבקש. יתרה מכך, סגירת תיק בעילה שאינה חוסר אשמה עלולה להגדיל את סיכויי המתלונן לזכות בתביעה אזרחית כגד החשוד, אם יחליט לעשות כן. בנוסף, היוותרותו של רישום משטרתי יכולה להוות לשון המאזניים לחומרה בכל הסתבכות עתידית נוספת בפלילים.לכן, יש לפעול ביסודיות לשינוי עילת סגירת התיק מאחר ובמקרים רבים המאמץ נושא פרי.
רוצים שינוי?
בעקבות החלטה על סגירת תיק בשל אחת העילות המותירות רישום משטרתי, רשאי החשוד להגיש בקשה מנומקת לשינוי העילה לסגירת התיק מחוסר אשמה. הבקשה תוגש לתובע שסגר את התיק, והוא יערוך בחינה מחודשת של התשתית הראייתית, ולפנים משורת הדין עשוי להתחשב גם בנסיבותיו האישיות של החשוד כגון העבר הפלילי, ההווה התעסוקתי והעתיד המקצועי.
אם התובע מתמיד בסירובו ניתן להגיש ערר לממונים עליו ואף לבקש את התערבות בית המשפט. במקרים מתאימים ניתן אף לפנות לקציני משטרה האמונים על נושא הרישום הפלילי ולבקש מהם למחוק את הרישום, בהתחשב בקיומן של נסיבות אישיות מקלות.
מנגד, החוק קובע כי גם למתלונן הזכות להיות מעורה בהליכים המתנהלים לאחר הגשת תלונתו ולכן ישנה חובה למסור לו הודעה בדבר החלטה לא להעמיד לדין את החשוד, בציון טעם ההחלטה. אם סבר שנעשה לו עוול, יכול המתלונן להגיש ערר על החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין. בעקבות ערר זה יכול התובע לשנות את דעתו ולהורות על הגשת כתב אישום או סגירת התיק הפלילי בעילה אחרת.אך בעוד שחשוד יכול לפנות בגלגול שלישי ורביעי לסמכות הבאה בהיררכיה בבקשה לשנות את רוע הגזירה, זכות הערר ניתנת למתלונן פעם אחת ויחידה, ומשנדחתה בקשתו להעמיד בכל זאת את החשוד לדין, לא תקום לו זכות ערר נוספת.
לסיכום, המלצתי החמה לחשוד שתיקו נסגר אך הכתם נשאר היא לפנות בבקשה לשינוי עילת סגירה ולנסות להחזיר את הגלגל אחורה. מניסיוני, ישנו סיכוי גבוה שיופתע לגלות כי מאחורי כללי המדיניות הנוקשים, מסתתרים אנשים בשר ודם שלא יהססו לשנות את דעתם כדי לעשות צדק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
