לפגישת ייעוץ התקשרו:
050-5336166 
 

חיפוש :

לך חפש: מתי תסרבו לחיפוש גופני של שוטר?


לצפייה במאמר באתר ynet


זכות האדם על גופו היא זכות יסוד ראשונה במעלה, ובהתאם קבע המחוקק תנאים וכללים נוקשים ביותר לעריכת חיפוש גופני על ידי שוטר. רבים אינם מודעים לעובדה שהם זכאים לקבל הסברים מהשוטר בנוגע לפשר החיפוש ובמקרים מסוימים אף לסרב לעריכתו, מבלי שהדבר ייזקף לחובתם. יתרה מכך, ישנם מקרים שבהם השוטר אינו רשאי לערוך חיפוש בגופו של אדם אפילו אם זה נתן הסכמתו לכך.


ראשית יש להבדיל בין שלושה סוגי חיפוש, שאותם נסקור מהקל אל הכבד:


חיפוש על פני גופו של האדם

זהו סוג החיפוש השכיח ביותר ומשמעו חיפוש על הגוף, בכליו או בבגדיו של החשוד. מאחר שחיפוש זה אינו כולל אלמנטים חודרניים, כל שוטר רשאי לערוך אותו ובלבד שהתעורר חשדו, שאותו אדם נושא עמו סם מסוכן או חפץ שעשוי לשמש כראיה מפלילה.


חיפוש חיצוני בגופו של אדם

החיפוש כולל: בחינה חזותית של גופו העירום של אדם וצילומו, נטילת טביעה מכל חלק בגוף, גזירת ציפורניים ולקיחת חומר מהן, לקיחת חומר מתוך הנחיריים, לקיחת שיער, בדיקה על העור ולקיחת חומר מעל הגוף, מתן דגימת שתן, רוק, אוויר ודגימת תאי לחי.
חיפוש מסוג זה מעמיד אדם בסיטואציה לא נעימה ואין ספק שזכותו לפרטיות נפגעת. לכן, המחוקק קבע כמה תנאים, שרק בהתקיימם, יכול השוטר לערוך חיפוש שכזה:


שוטר מוסמך לערוך חיפוש חיצוני רק כאשר מקונן בליבו חשד סביר שתימצא ראיה לדבר עבירה, או ראיה המוכיחה את הקשר שבין החשוד לביצועה. גם לסוג העבירה שבגינה התעורר החשד יש חשיבות. שוטר לא רשאי לבצע חיפוש לאדם הנחשד בעבירות "חטא" - עבירות קלות במיוחד כדוגמת השחתת מודעות או הקמת מהומה במקום ציבורי. ואולם יש לו לגיטימציה חוקית לערוך חיפוש חיצוני אם חשד בעבירות מסוג "עוון" כמו איומים, גניבה או שימוש עצמי בסמים, ובעבירות מסוג "פשע" כמו שוד או סחר בסמים.


לאחר שאיש המשטרה צלח את שתי המשוכות הללו, עליו לבקש מהחשוד את הסכמתו לחיפוש ולהסביר לו כי נתוני הזיהוי שיימצאו יכולים להיכלל במאגר המשטרתי. כמו כן, בהנחה שהחשוד מסכים לעריכת החיפוש, על השוטר להקפיד שייערך על ידי בן מינו תוך שמירה על כבודו וצנעתו, ובמקרים בהם קיים חשש לבריאותו – גם בנוכחות רופא.


כאשר החשוד אינו מסכים לחיפוש חיצוני, על השוטר להביאו בפני קצין בדרגת רב-פקד ומעלה, שייתן אישור בכתב לעריכת חיפוש בכוח אם שוכנע שבריאות החשוד לא תיפגע. אם יש חשש לפגיעה בריאותו – החשוד יופנה לרופא, ואם הרופא לא מאשר - לא ייערך חיפוש בכוח.

בנוסף, הקצין מחויב לשמוע את טיעוני החשוד לגבי סירובו להיבדק. אם הקצין מקבל את טיעוני החשוד, לא ייערך חיפוש וסירובו לא ייזקף לרעתו. אם הקצין דוחה את התנגדות החשוד, עליו להסביר לו שניתן להשתמש נגדו בכוח סביר על מנת לערוך את החיפוש. היה והחשוד ממשיך להתנגד והחיפוש לא נערך, סירובו עלול להוות חיזוק לראיות אחרות שימצאו כנגדו, אם וכאשר יועמד למשפט. ואולם, במצב שבו החיפוש נערך בכוח על אף סירובו של החשוד, הסירוב, כשלעצמו, לא ישמש כנגדו.


כדאי לציין בשלב זה כי על עבירות תעבורה חלים דיני חיפוש אחרים ולכן לא כדאי להתחכם עם שוטרי התנועה, שכן משמעותו הישירה של סירוב בהקשר הזה הוא הודאה באשמה.


חשוב לדעת כי חיפוש חיצוני בכוח הוא מוגבל מאוד ונדרש לעמוד בכללים מחמירים. מרבית אפשרויות החיפוש שמותרות כשהחשוד מסכים, אסורות ללא הסכמתו, אלא בתנאי מרפאה. חיפוש בכוח באנשים שלא נחשדו בדבר, בקטינים או באנשים עם מוגבלויות שכליות גם הוא אסור בתכלית. מטעמים אלה ובעיקר משום שפעולה כזאת יכולה לספק לחשוד ולסנגורו טיעונים למכביר בדבר חיפוש לא חוקי, פעמים רבות המשטרה מעדיפה לוותר ולהימנע מחיפוש בכוח.


חיפוש פנימי

זהו סוג החיפוש הפולשני ביותר. החוק מונה רשימה סגורה של בדיקות העונות להגדרה של חיפוש פנימי, ובכללן בדיקת רנטגן, בדיקה גניקולוגית, הדמיה ועוד. עקב הבעייתיות החוקתית, המוסרית, הרפואית והטכנית בביצוע חיפוש מהסוג הזה, הוא מתרחש לעיתים נדירות ומצריך עמידה בתנאים ובהיתרים מיוחדים שניתנים במשורה.
הדוגמא הקלאסית לחיפוש כזה היא כאשר אדם נעצר במעברי גבול בחשד לעבירה ספציפית. לאחר סיום הפרוצדורה החוקית של עריכת חיפוש פנימי, הוא נלקח אל מכונת השיקוף, המגלה כי בבטנו מסתתרת שקית של חומר החשוד כסם. משאותרה הראיה, כל שדרוש לצורך הגשת כתב אישום בעניינו של החשוד הוא מפגש קצרצר בינו לבין בית הכיסא.


להבדיל מחיפוש על פני הגוף, שנערך בהרבה מקרים באופן ספונטני, כאשר המשטרה רוצה לערוך חיפוש פנימי היא תעשה זאת לרוב בעקבות מידעים מודיעיניים, שלפיהם החשוד מסתיר חומר אסור או ראיה חשובה בתוך גופו. אם החשוד מסרב לחיפוש, המשטרה מבקשת היתר מיוחד מבית המשפט, ובהינתן ההיתר יכול החשוד למצוא עצמו נתון לחיפוש פנימי בכפייה.


לסיכום, ישנה חשיבות רבה לכך שכל אזרח ידע את זכויותיו באשר לתנאים לעריכת חיפוש משטרתי. היות ושיקול הדעת בנושא הזה מסור כמעט אך ורק לאנשי המשטרה, צריך לזכור שגם לנו יש כלים חוקיים להתמודד כראוי עם הסיטואציה. שיטת המשפט בישראל מבכרת את התיאוריה שלפיה "אין אדם משים עצמו רשע" ולכן אם אין לנבדק בעיה עם הסיטואציה האינטימית, עצתי היא שישמור את ההתפלפלות המשפטית לפעם אחרת. ואם בכל זאת איננו מעוניינים בנגיעות רכות ומלטפות באדיבות משטרת ישראל, שמורה לנו הזכות לסרב לכך, ולפעמים הסירוב עשוי להתברר כהחלטה נכונה.


* עו"ד חיים אוחנה עוסק בתחום המשפט הפלילי.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.



2all בניית אתרים